#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה מברך כשרואה: <br>1. מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה?<br>2. מה הדין בחו""ל?<br>3. העובר לפני בתי עבודה זרה?<br>4. על מי נאמר הפסוק ""וישנו שנת עולם ולא יקיצו""(רבי אחא, רבנן דקסרי)?"	"1. ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו. וזה כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישראל, אבל אם נעקרה ממקום אחד מברך - ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה. נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר - מקום שניתנה בו מברך - ברוך ארך אפים, ומקום שנעקרה ממנו מברך - ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו כשם שעקרתה אותה מן המקום הזה כך תעקור אותה מן המקומות כולם, ותחזיר לב עובדיה לעובדך. <br>2. ת""ק - בחו""ל אי""צ לומר כך, שאי""צ להתפלל על גויים. רבי ישמעאל בן גמליאל - אף בחוצה לארץ צריך לומר כן. אמר רבי יוחנן ""כי מי אשר יחובר"", יבחר כתיב [הקרי - יחבר, הכתיב - יבחר, דורשים מזה - כי מי אשר ירצה יבוחר אל הקב""ה, ויחובר אל ישראל, ויתוספו עליהם כשיתגיירו אל כל החיים, שכל זמן שהם חיים יש להם בטחון לבא ולהתגייר, כמהשך הפסוק ""אל כל החיים יש בטחון"", שכל זמן שאדם חי יש לו תקוה מת אבדה תקותו, ""במות אדם רשע תאבד תקוה"". <br>3. ""בית גאים יסח ה'. רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי לוי - ראה אותם מזבלין לעבודה זרה אומר ""זבח לאלהים יחרם"".<br>4. רבי אחא - ""כי מי יחובר"" [כנ""ל הכוונה לגרים שיתקרבו לה'] כולם אפילו אותם שפשטו ידיהן בזבול ""יש להם בטחון"", אבל לקרבן אי אפשר שכבר פשטו ידיהן בזבול, לרחקן אי אפשר שעשו תשובה, אלא ישנה שנת עולם ולא יקצו. רבנן דקיסרין - קטני עכו""ם [שלא הספיקו לעשות רע] וחילותיו של נבוכדנצר [אלו שלא פשטו ידיהים בזבול] אין חיין ואין נידונין. אבל אלו שפשטו ידיהם בגבול אין להם תקנה. [וחולקים על רבי אחא]."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף פח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה מברך כשרואה בבל?<br>2. אלו שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום?<br>3. מה מברך כשקרא הגבר?<br>4. איך קוראים א. בערביא לכבש? ב. באפריקא לנידה? ג. ברומי לתרנגולא?	"1. צריך לברך חמש ברכות. א. כשרואה פרת - ברוך עושה בראשית. ב. כשרואה  מרקוליס - ברוך ארך אפים. ג. כשרואה ביתו של נבוכדנצר - ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע. ג. כשרואה מקום כבשן האש וגוב אריות - ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. ה. כשרואה מקום שנוטלין ממנו עפר - ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים, שכתוב על בבל ""וטאטאתיה במטאטא השמד. <br>2. תני רבי יהודה - א. ברוך שלא עשאני גוי - שאין הגוים כלום כל הגוים כאין נגדו. ב. ברוך שלא עשאני בור - שאין בור ירא חטא. ג. ברוך שלא עשאני אשה - שאין האשה מצווה על המצות. <br>3. ברוך חכם הרזים ""מי שת בטוחות חכמה.... שכוי"" [ושכוי הכוונה לתרנגול כדלקמן]. <br>4. רבי לוי - א. יובלא, וזה הכוונה ""והיה במשוך בקרן היובל"". ב. גלמודה, וזה הכוונה ""ואני שכולה וגלמודה"". ג. שכוי וזה הכוונה ""או מי נתן לשכוי בינה""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף פח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1. מה מברך הרואה אוכלוסין? <br>2. מה אמר בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין [- הרבה אנשים] בירושלים?<br>3. מה אומר אורח רע, ומה אומר אורח טוב?	"1. ברוך חכם הרזים. כשם שאין פרצופין דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזה. <br>2. ברוך שברא כל אלו לשמשיני. כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה, א. חרש, ב. זרע, ג. ניכש, ד. עידר, ה. קצר, ו. עימר, ז. דש, ח. זרה, ט. בירר, י. טחן, יא. הרקיד, יב. לש, יג. קיטף, יד. אפה - ורק אח""כ אכל פרוסה, ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. וכן, ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש, א. גזז, ב. ליבן, ג. ניפס, ד. צבע, ה. טווה, ו. ארג, ז. כבס, ח. תפר - רק אח""כ מצא חלוק ללבוש, ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקן לפני. כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. <br>3. בן זומא - אורח רע - וכי מה אכלתי משל בעל הבית? וכי מה שתיתי משל בעל הבית? רק חתיכה אחת אכלתי לו, רק כוס יין שתיתי לו, וכל טורח שטרח לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. אורח טוב - ברוך בעל הבית, זכור בעל הבית לטובה, כמה יין הביא לפני, כמה חתיכות הביא לפני, כמה טורח טרח לפני, כל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי. וכן הוא אומר ""זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים""."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/הרואה/דף פח		
